המרכז למורשת יהדות סלוניקי


המרכז למורשת יהדות שאלוניקי (סלוניקי) ויוון 
המרכז למורשת סלוניקי וקהילות יוון ממוקם במתחם בית האבות ליאון רקנאטי בפתח תקווה.
מרכז מורשת יהדות שאלוניקי ויוון נוסד על מנת לתעד, לשמר ולספר את מורשת קהילת יהודי שאלוניקי ויוון למען הדורות הבאים ולשתף את הקהל הרחב להכרת מקורות הכוח וההתחדשות שאפיינו ומאפיינים את היהודים לכל אורך ההיסטוריה. 
האולם המרכזי
הפרק ההיסטורי – מגולל את תולדות הקהילה מאז הווסדה בשנת 315 לפנה"ס , התיישבות ראשוני היהודים בשאלוניקי, את תולדותיהם תחת שלטון הרומאים, הביזנטים, העות'מאנים והיוונים עד מלחמת העולם השנייה (1941)

תיאור חיי היום יום – גלויות, תצלומים, עיתונות יומית,תעודות וחפצים, כלי בית ומטבח, בדים, רקמות, תכשיטים ועוד... במרכז תערוכה קבועה המציגה את ההיסטוריה, התרבות וחיי היום יום של יהודי יוון למן יסוד הקהילה ועד העלייה לא"י. חדר מיוחד מוקדש לזיכרון הנספים בשואה ובו עדויות ומוצגים על שואה, הצלה ותקומה.  מיקומו המיוחד של המרכז בתוך בית האבות ע"ש ליאון רקנאטי מהווה המשכיות לחיי קהילה ערה ודינמית המכבדת את העבר ופניה לעתיד.



המרכז הוקם בסיוע משפחת רקנאטי, צוות בית האבות, משפחת רוסו וארגון ניצולי המחנות יוצאי יוון בישראל, במטרה לשמר את המורשת של קהילות יוון ובראשן המורשת המפוארת של קהילת שאלוניקי (סלוניקי). בכך להנציח ולהעביר את הידע והזיכרונות אל הדורות הבאים. המרכז מהווה מקום ייחודי המציג את המורשת באמצעים מגוונים, תמונות ומסמכים אותנטיים, אמצעים ויזואליים, סרטים וקטעי ווידאו וכלי מולטימדיה מגוונים. 

המרכז קבע לו יעד מרכזי: לשתף את הקהל הרחב להכרת מקורות הכוח וההתחדשות שאפיינו ומאפיינים את היהודים לכל אורך ההיסטוריה ולהנחיל לדורות הבאים את מורשת קהילת סלוניקי וקהילות יוון האחרות 33 במספר. 
בתמונה: הכניסה לבית האבות ע"ש ליאון רקנאטי בקרית מטלון בפתח תקווה 



למעלה: בסירטון זה מתועד ביקור בית הכנסת ע"ש היכל רבי חיים חביב בחיפה לזכר קהילת סלוניקי הי"ד בבית האבות ע"ש ליאון רקנאטי בפתח תקווה , במרכז למורשת יהדות שאלוניקי (סלוניקי) ויוון , הביקור התקיים בתאריך: 28.3.2011 , בית הכנסת רוצה להודות על הכנסת האורחים החמה והלבבית לה זכו , תודות למנכ"ל בית האבות מר רוני ארניה , ולמנהלי המוזיאון והמרכז למורשת יהדות סלוניקי ויוון , לגב' ד"ר גילה הדר . המרכז נוסד על מנת לתעד ולשמר את המורשת של הקהילה המפוארת הסלוניקאית הן בסלוניקי , הן בארץ ישראל ולמען הדורות הבאים !


במרכז של היום קיימים 3 אגפים מרכזיים:
אגף המוזיאון – בו מוצגת תערוכה מקיפה המתארת את תולדות קהילת שאלוניקי המפוארת לאורך תקופה של אלפי שנים. בקרוב יתווסף למוזיאון מידע ייצוגי של כל קהילות יוון האחרות.









בתמונה: מוצג במוזיאון - ימבולה ,  זאת שמיכה ששימשה גם לכיסוי מיטה , היתה חובה בכל בית סלוניקאי יהודי . המוצג שבתמונה זאת נתרם ע"י דייזי , ואחיה פפו דניאל אהרון זיכרונם לברכה , ילידי העיר "ווריה" (VERIAׂ) שביוון , התגוררו שנים רבות בתל אביב . 
בתמונה: אם נכנסת לבית סלוניקאי יהודי , כך היתה הסורת בה קיבלו אותך , זאת היא קבלת האורחים המסורתית , תמיד כיבדו את האורחים עם משהו מתוק , עם ריבה דולסה ,  DULCE (גליקו) , שארופ SHAROP (חלבי) , ועוד .. אחרי שטועמים עם הכפית , היו מכניסים אותה לכוס עם מים , על מנת שלא יישאר טיפת מתוק , שיהיה לך כל המתוק .... העיקר שיהיה מתוק !
בתמונה: זהו "הבופה" - המזנון , שעמד בביתם של שרינה ואלברט יחיאל שהתגוררו בתל אביב ,
שניהם ניצולי שואה ומעפילים מסלוניקי יוןן  
בתמונה: החל מיום שלישי 9.7.2013 , נתרם למרכז והמוזיאון למורשת יהדות סלוניקי ויוון , מוצג חדש ומרגש ... אשר מוצג בתערוכת הקבע ... מטאטא העשוי משקים ממוחזרים , עבודת אומנות שנתרמה ע"י משפחתו של חנוך (זרה) נתן זיכרו לברכה (1990 - 1917) ,
שעסק בעיר סלוניקי ביוון בהכנת מטאטאים ובעבודות סנדלרות . נתן חנוך , הגיע לארץ בשנת 1933 , כנער בן 17 , בגפו (לפני הגעת הנאצים ליוון) , נתן השאיר מאחוריו את כל בני משפחתו שנספו כולם בשואה .  כך , ניצל והקים משפחה בארץ ישראל ,

דבר שהקל במעט את הבדידות והכאב שנשא עימו עד יומו האחרון.

המוצג נתרם ע"י ילדיו , צפי כדורי , חיה ואברהם אסטרוגנו , ושרה ורפי חנוך מחיפה .






חדר ההנצחה לשואת יהודי יוון
פרק השואה – מתחיל ממלחמת אלבניה, דרך הכיבוש הגרמני ב9 באפריל 1941

ועד הגירוש של למעלה מ45 אלף יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה באביב 1943 . חדר ההנצחה הינו ייחודי מאוד והוא כולל בתוכו מוצגים , סרטים , צילומים ומסמכים ייחודיים מהתקופה . 

הגרמנים נכנסו לסלוניקי ב-9 באפריל 1941. יומיים לאחר כניסתם הם סגרו את כל העיתונים היהודיים, אך עד יולי 1942 לא הופעלו חוקים מיוחדים נגד היהודים. ב-11 ביולי 1942 נצטוו כל היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר החירות בעיר. 9,000 יהודים עמדו בשמש הלוהטת והוכרחו לבצע תרגילי התעמלות ולרקוד לקול צחוקם של הגרמנים והקהל היווני. תוך כדי הריקודים הם ספגו מכות אכזריות, ורבים נזקקו לטיפול. לאחר אירוע זה הופיעו גזירות נוספות כמו עבודות כפייה.

בינואר 1943 זימן אייכמן את עוזרו דיטר ויסליצני לברלין והטיל עליו את המשימה של חיסול יהודי סלוניקי. ויסליצני בחר בעמיתו אלויס ברונר כעוזרו הבכיר, וב-6 בפברואר 1943 הם הגיעו עם צוות מצומצם לסלוניקי והשתכנו בשתי וילות מהודרות שהוחרמו מיהודים. ב-25 בפברואר 1943 פורסמו חוקי הגזע בסלוניקי: על כל היהודים היה לענוד כוכב צהוב ובו המילה "יהודי"; היהודים חויבו לסמן את דירותיהם וחנויותיהם; נאסר עליהם להופיע ברחובות, בכיכרות הציבוריות, או באירועים פומביים לאחר שעות החשיכה, לנסוע בחשמלית, להיות חברים באיגודים מקצועיים ועוד.



הגרמנים ריכזו את היהודים בשלושה גטאות צפופים. גטו אחד בשכונת הברון הירש היה צמוד לתחנת הרכבת ונועד לריכוז היהודים לקראת שילוחם. ויסליצני פעל עם צוותו במהירות וביעילות. הם ניהלו תוכנית הטעייה מחוכמת. רכוש היהודים הוחרם, ובמקומו קבלו המחאות בכסף פולני ונאמר להם שהם הולכים להתיישב ליד קרקוב. הגרמנים נעזרו בכוח משטרה יהודי שמנה 250 איש.




ב-15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. הימלר היה מקבל דו"ח על כל משלוח. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב-10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1943. עדויות מספרות שיהודי יוון סבלו באושוויץ, יותר מהאחרים, מכיוון ששפתם הייתה שונה, תרבותם שונה ותנאי האקלים שונים. סה"כ הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים, ואך מעטים מהם שרדו. הקהילה הגדולה הושמדה כמעט לגמרי, ורוב הניצולים מהשואה עלו למדינת ישראל לאחר המלחמה בשנים 1945-1948. הקהילה כיום הינה קהילה קטנה ומזדקנת. עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-27 בינואר כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה.
בנוסף, בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקרבנות.



אולם רוסו
הוקם לזיכרם של אינג' אהרן רוסו ורעיתו רבקה.
האולם ממוקם בספריית מרכז המורשת ומשמש כאולם כנסים וארכיון.






אולם אהרון כהן

האולם הוקם לזיכרו של אהרון כהן , אולם האוצר בתוכו ספרים , מוזיקה (תקליטים, קלטות ודיסקים) נדירים ומיוחדים . הספריה מגוונת ובה ספרים הנוגעים לקהילות יוון ולהיסטוריה שלהן , וכן ספרות כללית בשפות שונות לרבות יוונית , לדינו , צרפתית , ספרדית , אנגלית ועוד .




המקום מנוהל ע"י הגב' מתילדה כהן סראנו , הנחשבת בפי כולם לכוהנת הגדולה של תרבות הלאדינו במדינת ישראל , ואין שני לה בתחום זה , כמו כן יש לציין כי היא סופרת ומספרת סיפורי עם . 
בתמונה: מתילדה כהן - סראנו
מתילדה כהן-סראנו נולדה במילאנו שבאיטליה בשנת 1939 במשפחה יהודית-ספרדית שמקורה בטורקיה. בעת מלחמת העולם השנייה הסתתרה עם משפחתה בהרי האפנינים מפני רדיפות הנאצים. אביה, אלפרדו סראנו, היה מזכיר הקהילה היהודית במילאנו מ-1945 עד 1969, השנה בה עלה לישראל. ב-1960 התחתנה במילאנו עם שליח "בני עקיבא" באיטליה ועלתה לישראל באותה שנה. היא גרה בכפר בתיה עד 1962. מאז שנה זו היא חיה בירושלים.



היא בוגרת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים בספרות איטלקית, בפולקלור ובלאדינו. במשך 23 שנה עבדה במשרד החוץ בירושלים (1997-1974), ופרשה לגמלאות. היא נשואה לאהרן כהן, מנהל בדימוס של מדרשיית עמליה וכיום מנכ"ל הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. היא אם לשלושה.
עיקר פעילותה של כהן-סראנו הוא בתחום טיפוח השפה, התרבות והפולקלור של מורשת יהדות ספרד, שהיא, היות ששרדה בשואה, רואה כייעודה.
החל מ-2011 היא מעלה בערוץ האוכל שבאתר ynet, מדי חג ומועד, טורים בלדינו ובעברית על מסורות ומאכלים מסורתיים של העדה הספרדית . 





פעילויות במרכז



- אירוח של קבוצות ויחידים כולל ביקור מודרך במוזיאון.

- פרויקטים עם בתי ספר.


- מופעים וערבי שירה.

- סדנאות.

- לימודי שפות (לדינו, יוונית וטורקית).

- ארכיון (בהקמה) ממוחשב.

- ספריית עיון.

- מכירה של ספרים, מוסיקה בהפקה מיוחדת.
בעלי התפקידים של המרכז למורשת יהדות סלוניקי ויוון:
חברי הנהלת המרכז: ליאון רקנאטי, חיים רוסו, פרופ' אילן צרפתי, רחל העליון, דניאל רקנאטי,
רוני ארניה יו"ר , ומשה העליון נשיא
מנהלת המרכז: שרון סלע
היועצת האקדמית: ד"ר גילה הדר (אוניברסיטת חיפה) 

וועדה מייעצת: פרופ' עליזה ג'יאנו (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' שמואל רפאל (אוניברסיטת בר אילן)

ופרופ' תמר אלכסנדר (אוניברסיטת בן גוריון).
ביקורים במרכז:
המרכז והמוזיאון למורשת יהדות סלוניקי ויוון נמצא בתוך המתחם של בית האבות ע"ש ליאון רקנאטי אשר בפתח תקווה , ברחוב איינשטיין 23 קרית מטלון פתח תקוה , מיקוד: 49250 , המרכז פתוח למבקרים בשלב זה בתאום מוקדם. לקבוצות מאורגנות - קיימים סוגי אירוח מגוונים, לפרטים: 03-9185707 שירן.


המרכז למורשת יהדות סלוניקי ויוון נמצא בתוך המתחם של בית האבות ע"ש ליאון רקאנטי שבפתח תקווה ,  ברחוב אלברט איינשטיין 23 , קרית מטלון בפתח תקווה
( למפת הגעה מורחבת לחץ על תמונת המפה למעלה)  
לכניסה לאתר האינטרנט של המרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון , לחץ על התמונה !
קהילות יוון
33 קהילות היו ביוון עד ערב מלחמת העולם הראשונה, הגדולה והבולטת ביניהן הייתה קהילת סלוניקי אשר סימלה יותר מכל את מעמדם וגורלם של היהודים ביוון לאורך מאות שנים.

קהילת סלוניקי הייתה הקהילה היחידה בעולם העותומאני שבה היוו היהודים רוב מבחינה מספרית והעיר היחידה בעולם בה שבתו הנמל, התעשייה והמסחר בשבת. העיר שבן גוריון בחר בה ללמוד משפטים. קהילה שיסודה בגירוש ספרד ב – 1492 וסופה גירוש והשמדה. בשנת 1912 התחלף השלטון בסלוניקי והעיר הפכה להיות עיר יוונית. חילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה הביאו לעיר מאות אלפי פליטים יוונים והעיר איבדה את צביונה היהודי. כתוצאה מכך החליטו רבים להגר לארצות אחרות ביניהם א"י. בעליה בלתי לגלית כ 20,000 מהם מצליחים להגיע לא"י. באפריל 1941 כבשו הגרמנים את יוון ובערב פורים 1943 החלו משלוחי היהודים למחנות ההשמדה. באוגוסט 1943 נעלמו עקבות היהודים מהעיר כמו גם ברוב קהילות יוון האחרות. לאחר המלחמה רק מעטים מהניצולים שבו לסלוניקי ואחרים עלו לא"י או הגרו לארצות אחרות.



בשאלוניקי, 'עיר יהודית שאין כמוה בעולם', העדיף דוד בן גוריון ללמוד משפטים וזאת משום ש "... חשבתי שיחס היהדות הספרדית לתנועה הציונית חשוב מאוד מבחינה מדינית, ובתנועת הפועלים העברית הספרדית ראיתי הכוח היותר חיוני ורב הערך ביהדות הספרדית".

הייתה זו קהילה שיסודה בגירוש - הגירוש מחצי האי האיברי (1492) וסופה גירוש והשמדה. 96% מיהודי שאלוניקי הושמדו בשואה.

יהודי שאלוניקי נשאו עימם את זכר ספרד ופורטוגל. שפת הדיבור וחיי היום יום התנהלו בשפה הספרדית-יהודית (לאדינו), שמות וכינויים, מאכלים ויצירה תרבות, שירה, ספרות יפה, ספרות קדש וחול ועיתונות עניפה. שמות בתי הכנסת (הקהלים) בהם התפללו נשאו את זכר הגירוש: קהל גירוש (ספרד), קסטילייה, אראגון, קטלן (קטלוניה), ליסבון, איבורה, איטליה, סיציליה ועוד.

בסוף המאה ה-19 לצד הלאומיות היוונית והמקדונית ובתי הספר של חברת כל ישראל חברים (אליאנס), התפתחה גם הלאומיות היהודית – הציונות. הוקם מרכז לתרבות עברית - "קדימה", נשלחו נציגים לקונגרס הציוני והובאו מא"י מורים, מחנכים ורבנים ראשיים. תלמידים ותלמידות נשלחו ללמוד בסמינרים להוראה בירושלים ובית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים.

מוסדות חינוך, אגודות רווחה, עזרה ההדדית, ארגוני ספורט ומקהלות מומנו ע"י הקהילה, נדיבים בעלי ממון ומתרומות של אנשים פשוטים: בית חולים "הירש", בתי יתומים, מרפאות, בית אבות, אגודות ספורט (מכבי, בית"ר, הכח), צופים ועוד.

בשנת 1912 התחלף השלטון בשאלוניקי. בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה גדולה שהשמידה כ 60% מאזורי המגורים והמסחר היהודים. בשנת 1923 בעקבות הסכם חילופי האוכלוסין בין יוון ותורכיה הגיעו לעיר אלפי יוונים והעיר איבדה את צביונה היהודי.

רבים מיהודי שאלוניקי הבינו שתם זמנה של ירושלים ד'בלקן והחלו להגר ממולדתם לארה"ב, ארגנטינה, ספרד צרפת איטליה ועוד. רבים רצו להגיע לא"י אולם מדיניות ה"סרטיפיקטים" חסמה את העלייה. בין השנים 1935-1924 עלו מיוון לא"י כ 20,000 יהודים. רבים מהם הגיעו כעולים בלתי ליגלים. בא"י השתלבו העולים בכל ענפי המסחר, התעשייה, הבנקאות, החקלאות ועבודת הנמל.

באפריל 1941 כבשו הגרמנים את שאלוניקי ובערב פורים 1943 החלו משלוחי היהודים למחנות ההשמדה. באוגוסט 1943 נעלמו עקבות החיים היהודים מן העיר. מעטים נמלטו מהעיר, חלקם עלו להרים והצטרפו לפרטיזנים ואחרים שנמלטו לאתונה הוסתרו ע"י היוונים במקומות מסתור. בעלי אזרחות איטלקית וספרדית קיבלו הגנה ממשלות איטליה וספרד.

לאחר המלחמה שבו מעטים לשאלוניקי. רבים ממתי המספר שנותרו עלו לא"י והקימו פה בית ומשפחה.

מרכז מורשת יהדות שאלוניקי ויוון הוקם לזכר והנצחת קהילת יהודי שאלוניקי ויוון ונועד לשתף את הקהל הרחב להכרת מקורות הכוח וההתחדשות שאפיינו ומאפיינים את היהודים לכל אורך ההיסטוריה.



רשימת קהילות יוון ערב השואה



סלוניקי I אתונה I קבלה I רודוס I קורפו I יאנינה I דרמה I לריסה I דידימוטיכון I קסטוריה I וולוס I ווריה I קומוטיני I קסנתי I סרס טריקלה I פלורינה I ארטה I חלקיס Iחאניה I פטראס I קרדיצה I אגריניון I זקינטוס I פרבזה I נאה אורסטיאדה I קוס I נאוסה אלכסנדרופוליס I לננדס I קתריני I סופלי I הירקליון.

* בקרוב יתווסף חומר ומידע נוסף בנושא כל הקהילות ביוון.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה